פרטיות ומידע בעידן הבינה המלאכותית: GDPR והדין הישראלי
מערכות בינה מלאכותית מעבדות כמויות עצומות של מידע אישי, מה שמעלה שאלות חמורות של פרטיות והגנת מידע. מאמר זה סוקר את המסגרת הרגולטורית בישראל ובאירופה ואת ההשלכות המעשיות לעסקים.
מערכות בינה מלאכותית מתבססות על עיבוד כמויות עצומות של נתונים, ובהם לעיתים קרובות מידע אישי רגיש. היכולת של מערכות AI לנתח, לחזות ולהסיק מסקנות על אנשים מעלה שאלות עמוקות בתחום הפרטיות והגנת המידע. המסגרת הרגולטורית בתחום הולכת ומתהדקת, ועסקים המפתחים או משתמשים בטכנולוגיות AI חייבים להבין את חובותיהם המשפטיות.
המסגרת הרגולטורית בישראל
חוק הגנת הפרטיות התשמ"א-1981 והתקנות מכוחו מהווים את הבסיס להגנה על מידע אישי בישראל. החוק מגדיר חובות לגבי איסוף, אחסון, שימוש והעברת מידע אישי. עם זאת, החקיקה הישראלית נכתבה לפני עידן הבינה המלאכותית ואינה מתייחסת באופן ספציפי לאתגרים הייחודיים שהטכנולוגיה מציבה.
הרשות להגנת הפרטיות פרסמה הנחיות לגבי שימוש בטכנולוגיות מידע מתקדמות, אך אלו אינן מחייבות באופן חוקי. בפועל, עסקים נדרשים להיערך לסטנדרטים מחמירים יותר, במיוחד אם הם פועלים בשווקים בינלאומיים.
תקנות GDPR והשפעתן
התקנות הכלליות להגנה על מידע של האיחוד האירופי (GDPR) מהוות את התקן המחמיר ביותר בעולם להגנת פרטיות. תקנות אלו חלות על כל עסק המעבד מידע של תושבי האיחוד האירופי, ללא קשר למיקומו הגיאוגרפי. לכן, עסקים ישראליים רבים נדרשים לעמוד בדרישות GDPR.
התקנות כוללות מספר עקרונות מרכזיים הרלוונטיים במיוחד לבינה מלאכותית:
קבלת החלטות אוטומטית וזכויות הפרט
סעיף 22 ל-GDPR מעניק לאנשים זכות שלא להיות נתונים להחלטות המבוססות אך ורק על עיבוד אוטומטי, כולל פרופילינג, כאשר להחלטות אלו השלכות משפטיות או השפעה משמעותית. זכות זו רלוונטית במיוחד למערכות AI המקבלות החלטות לגבי אשראי, תעסוקה, ביטוח ותחומים אחרים.
בישראל, אין הוראה מקבילה בחוק, אך בתי המשפט עשויים להכיר בזכות דומה במסגרת עקרונות כלליים של הגינות ושקיפות.
אתגרים מעשיים בעמידה ברגולציה
עמידה בדרישות הפרטיות מציבה אתגרים מיוחדים בהקשר של בינה מלאכותית:
שקיפות אלגוריתמית
מערכות AI מורכבות, במיוחד רשתות עצביות עמוקות, פועלות לעיתים כ"קופסה שחורה". קשה להסביר כיצד המערכת הגיעה להחלטה מסוימת, מה שמקשה על מילוי חובת השקיפות.
מחיקת נתונים
זכות ה"להישכח" מחייבת יכולת למחוק מידע אישי לפי דרישה. אולם, במערכות AI שאומנו על המידע, המחיקה אינה פשוטה והשפעת המידע עשויה להיוותר בפרמטרים של המודל.
הסכמה מדעת
קבלת הסכמה מדעת לשימוש בנתונים לצורכי AI מחייבת הסבר ברור על אופן השימוש. כאשר השימושים העתידיים אינם ידועים מראש, קשה לקבל הסכמה תקפה.
צעדים מעשיים לעמידה ברגולציה
לצורך עמידה בדרישות הפרטיות בפרויקטי AI, מומלץ:
ליווי משפטי מקצועי חיוני להבטחת עמידה ברגולציה ולהפחתת סיכונים משפטיים בתחום הפרטיות והבינה המלאכותית.
תגיות:
מאמר זה מספק מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
אודות הכותב
עו״ד אלעזר ביטון הינו עורך דין מנוסה המתמחה בדיני משפחה, צוואות וירושות, מקרקעין, הוצאה לפועל ודיני תעבורה. בעל ניסיון רב שנים בייצוג לקוחות בבתי המשפט בישראל ומחויבות לשירות אישי ומקצועי.