מינוי אפוטרופוס: מתי הוא נדרש וכיצד מתבצע בישראל
מינוי אפוטרופוס הוא הליך משפטי חשוב שמטרתו להגן על זכויותיהם וענייניהם של מי שאינם מסוגלים לדאוג לעצמם. המאמר מסביר מתי נדרש מינוי כזה, מי יכול להתמנות, וכיצד מתנהל ההליך בבתי המשפט בישראל.
מינוי אפוטרופוס: מתי הוא נדרש וכיצד מתבצע בישראל
הצורך להגן על ענייניהם של אנשים שאינם מסוגלים לדאוג לעצמם, בין אם מחמת גיל צעיר, מוגבלות נפשית או פיזית, או ירידה בכושר קוגניטיבי, הוא צורך חברתי ומשפטי מהמעלה הראשונה. מוסד האפוטרופסות נועד להבטיח כי אדם, המכונה "חסוי", יקבל את ההגנה והטיפול הדרושים לו, תוך שמירה על זכויותיו וכבודו.
מהו מינוי אפוטרופוס ומתי הוא נדרש?
אפוטרופוס הוא אדם או תאגיד המתמנה על ידי בית המשפט לענייני משפחה לדאוג לענייניו של אחר – החסוי – שאינו מסוגל לדאוג לענייניו שלו בעצמו. התערבות זו נדרשת כאשר אין חלופה אחרת, כגון ייפוי כוח מתמשך, או כאשר הוא אינו מספק מענה מלא.
הצורך במינוי אפוטרופוס עולה בדרך כלל באחד מהמצבים הבאים:
מי יכול להתמנות כאפוטרופוס?
החוק בישראל מעניק עדיפות לקרובי משפחה קרובים כמבקשים להתמנות לאפוטרופוסים. בית המשפט יבחן בראש ובראשונה האם יש בן משפחה (בן/בת זוג, ילדים, הורים, אחים) המעוניין ומתאים לתפקיד. הבחירה באפוטרופוס מקרב המשפחה נובעת מתוך ההנחה כי הוא מכיר את החסוי טוב יותר ויוכל לדאוג לרווחתו באופן המיטבי.
כאשר אין קרוב משפחה מתאים, קיים ניגוד עניינים או חוסר אמון, בית המשפט ימנה אפוטרופוס חיצוני – כגון עורך דין פרטי, תאגיד אפוטרופסות, או נציג האפוטרופוס הכללי. לעיתים קרובות, במקרים מורכבים, יכולים להתמנות מספר אפוטרופוסים – לדוגמה, אפוטרופוס לענייני גוף (טיפול רפואי ויומיומי) ואפוטרופוס לענייני רכוש (ניהול נכסים וכספים).
כיצד מתבצע הליך מינוי אפוטרופוס?
הליך מינוי אפוטרופוס מתחיל בדרך כלל בהגשת בקשה לבית המשפט לענייני משפחה. את הבקשה יכולים להגיש החסוי עצמו (אם הוא מבין את משמעותה), בן זוגו, ילדיו, הוריו, היועץ המשפטי לממשלה, או קרוב משפחה אחר.
השלבים המרכזיים בהליך כוללים:
1. הגשת בקשה: הבקשה כוללת פרטים על החasוי, המבקש ונימוקים לצורך המינוי.
2. חוות דעת רפואית/תפקודית: לבקשה יש לצרף חוות דעת עדכנית מרופא מומחה (לרוב פסיכוגריאטר או פסיכיאטר), המעידה על מצבו הקוגניטיבי והתפקודי של החסוי, וקובעת האם הוא אינו מסוגל לדאוג לענייניו.
3. תגובת האפוטרופוס הכללי: האפוטרופוס הכללי מקבל העתק מהבקשה ומוזמן להביע את עמדתו. תפקידו להבטיח את הגנת החסוי.
4. דיון בבית המשפט: יתקיים דיון בבית המשפט, לעיתים בנוכחות החסוי (אם מצבו מאפשר), כדי להתרשם ממצבו ולשמוע את עמדתו.
5. צו מינוי: אם בית המשפט משתכנע בצורך במינוי אפוטרופוס, הוא יוציא צו מינוי המפרט את תפקידיו, סמכויותיו ואחריותו של האפוטרופוס, וכן את משך המינוי.
תפקידי האפוטרופוס וסמכויותיו
האפוטרופוס פועל בשמו ובמקומו של החסוי, ותפקידו לדאוג לכל ענייניו או לחלקם, בהתאם לצו בית המשפט. תפקידים אלו יכולים לכלול:
האפוטרופוס כפוף לפיקוח האפוטרופוס הכללי ומחויב להגיש דיווחים תקופתיים, כולל כספיים. האפוטרופוס מחויב לפעול בנאמנות, ביושר, ללא ניגוד עניינים, ולטובת החסוי בלבד.
הבדלים בין מינוי אפוטרופוס לייפוי כוח מתמשך
חשוב להבין את ההבדל המהותי בין מינוי אפוטרופוס לבין ייפוי כוח מתמשך. ייפוי כוח מתמשך הוא כלי תכנון עתידי המאפשר לאדם, כשהוא עדיין צלול ומסוגל לקבל החלטות, לבחור מראש מי ינהל את ענייניו אם וכאשר לא יוכל עוד לעשות זאת בעצמו. ההליך נעשה באופן פרטי ואינו דורש התערבות בית משפט.
לעומת זאת, מינוי אפוטרופוס הוא הליך שיפוטי, המופעל כאשר אדם כבר איבד את כשירותו ולא דאג לעתידו באמצעות ייפוי כוח מתמשך. במצב זה, בית המשפט ממנה את האפוטרופוס וקובע את סמכויותיו, לעיתים בניגוד לרצון שהיה בעבר. ייפוי כוח מתמשך הוא, אפוא, חלופה מועדפת, המאפשרת לאדם לשמור על עצמאותו וכבודו.
סיכום
מוסד האפוטרופסות הוא כלי משפטי חיוני להגנה על זכויותיהם ורווחתם של מי שאינם מסוגלים לדאוג לענייניהם בכוחות עצמם. בין אם מדובר בקטינים או בבגירים שאיבדו את כושרם, הליך מינוי אפוטרופוס מבוצע בבית המשפט לענייני משפחה תוך הקפדה על טובת החסוי. האפוטרופוס, בין אם קרוב משפחה או גורם חיצוני, פועל תחת פיקוח ומחויב לדאוג לצרכיו של החasוי. הבנת ההליך ותפקידיו חשובה לכל מי שמוצא עצמו או את יקיריו במצב המצריך התערבות זו.
תגיות:
מאמר זה מספק מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
אודות הכותב
עו״ד אלעזר ביטון הינו עורך דין מנוסה המתמחה בדיני משפחה, צוואות וירושות, מקרקעין, הוצאה לפועל ודיני תעבורה. בעל ניסיון רב שנים בייצוג לקוחות בבתי המשפט בישראל ומחויבות לשירות אישי ומקצועי.